Listening to the words of the Rabbanan

א)      זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ:

ב)      מאי מברך מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והיכן צונו רב אויא אמר (דברים יז) מלא תסור רב נחמיה אמר (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך (שבת כג

ג)        רב נחמי’ אמר שאל אביך ויגדך דס”ל לא שייך אשר קדשנו במצותיו וצונו על לאו דלא תסור. דלאו הוא שלילות ואזהרה ולא צווי ולא שייך וצונו ע”כ מייתי דבלא לאו דלא תסור איכא נמי עשה דשאל אביך ועמ”ש ר”ן כתובות אנוסח הברכה אשר קב”ו על העריות וה”נ דכותי’ אבל פשיטא שלא יחלוק על לאו דלא תסור. (ח”ס שם)

ד)       ויש לעיין לפי”ז מה למד ר’ אויא? וי”ל ע”פ מה שכתב הריטב”א לקמן בדף קל’ וז”ל אמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר,(שהיתר מכשירי מילה ע”ש בגמ’) והיו מתים בזמנן. ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה, ועל אותה העיר לא גזרה. (שבת דף קל’) וע”ש מה שכתב הריטב”א שם בשם הראב”ד וז”ל שם “והיו מתים בזמנם. זקנים. ולא עוד אלא שפעם וכו’. פירש הראב”ד ז”ל דלהכי מייתי הכא האי עובדא להודיעך השכר שנותן הקב”ה על קיום לאו דלא תסור, דכיון דרבי אליעזר ראוי להוראה היה, כל זמן שלא נפסקה הלכה רשאין לעשות כדברי עצמן כדאיתא בפ”ק דיבמות (י”ד א’), ובמקומו היו עושין כמותו לקיים לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל אפילו שיאמרו לך על ימין שהוא שמאל וקבלו השכר הזה, וכש”כ בשאר מילי דרבנן שהמקיימן נוטל שכר.” עכ”ל הריטב”א שם. ולפ”ז א”ש שיטת רב אויא שרב אויא למד ששייך מעשה של “קום ועשה” על מה שהוא נראה רק כדבר שלילי והיינו שמקבלין שכר על מה שמקיים דברי רבותיו בקום ועשה ולכן ה”ה שיכול לברך על דבר שהוא קום ועשה.

עכ”פ מאיזה מהלך אנו רואים שיכול לברך על דברי חכמינו. ומזה אנו רואים כמה חשיבות נתנו חכמינו לדבריהם שיכול אפ’ להזכיר שם שמים עליו מטעם שהם באים מרשות התורה להדריך כלל ישראל. ולכן ח”ו לזלזל אפ’ באזיה דבר שהוא מדרבנן וכמו שאמרו חז”ל שכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה (ע’ ברכות דף ד:) ע”ש

About the Author