Parshas Nitzavim: Learning and Working

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.  יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.  יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ (דברים ל:יא-יד)

א)      מצינו ב’ פירושים יש מי שאמר שהולך על מצות לימוד וקיום התורה (רש”י שם) וי”א שהולך על מצות תשובה (רמב”ן) ע”ש

ב)      ורציתי לעיין במצות התורה ע”פ מה שאמר חז”ל (ד”ר פ’ נצבים אות ו מהדורת ליברמן) “מהו לא מעבר לים, שאינה שוכנת במפרשי ימים, למה, ששה חדשים הולך וששה בא ואינו יכול ללמוד תורה. א”ר יוחנן לא באלו שהם הולכי’ ששה ופורשי’ ששה אלא אפי’ באלו שהן הולכין מעכו ליפו, לפי’ לא מעבר לים היא, אלא כי קרוב אליך הדבר” משמע שלא ימצא התורה רק באלה שדבוק הרבה בתורה ולא מי שעוסק בסחורה

ג)        וכן היא בעירובין דף נה’ “ולא מעבר לים היא – לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים” עכ”ל

ד)       אבל באמת יש לדעת שאין זה לומר שלא ימצא גדלות בתורה באלה שיש להם עסק בפרנסה שהלא הרבה תנאים ואמוראים עסקו בפרנסה כמו שכתב הרמב”ם בביאורו בפרק ד’ וכמעט כל הראשונים עסק גם בפרנסה על הצד וגם מצינו אחרונים שעסק בפרנסה כידוע ולכן צ”ע איך יכול לומר חז”ל שלא ימצא באלה שהם סחרנים אם מצא בהם כמו שמצינו שר”ת ורש”י וכו’ היה סחרנים

ה)      אלא ידוע מה שכתב בעל חיי אדם בספרו חכמת אדם בהקדמתו וז”ל “ובביאורי על איוב ביארתי על פסוק (כ”ח, י”ד) תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי, ומזה סמכו חז”ל ואמרו אין התורה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין והדקדוק בפסוק במלות שונות מבואר וביארתי כי כאשר יבקש אדם איזה הלואה מעשיר אף שיהיה מעותיו מונח בסחורה או בהלואה וכיוצא בו באופן שאין לו מזומן ישיב לו הנה כעת אין עמדי מעות אך אוכל ליתן לך לאחר שעה אמנם אם יבקש הלואה מאיש עני יענה אין לי וטעית כי לא בי היא וכן התגרנין הם רצה לומר תגרנים הגדולים העוסקים יום ולילה בסחורה וכמו שפירש רש”י תהום אמר הנוסעים על ים אוקיינוס לאסוף ולכנוס אבנים טובות ומרגליות והסחרנין הם הסוחרים הקטנים וזהו שאמר תהום אמר מי שנפשו כתהום שבולע כל מימות של עולם כך זה שאין די לו ומחשבתו לאסוף ולכנוס ועינו לא ישבע עושר ועל זה אמר לא בי היא שאם תשאל לו איזה דבר תורה אינו יכול להשיב לא עכשיו ולא לאחר זמן כי אין בו כלל וכלל אבל ים אמר רצה לומר הסוחר הקטן שאינו להוט אחר ממון רק מסתפק עצמו במה שחננו ה’ אף שלא ימלט שלא ישכח מלימודו מכל מקום אם ישאל לו שאלה ישיב אין עמדי כעת וכאשר מיישב דעתו נזכר כל המקומות השייכים לזה.

ו)        כן אני קורא עלי ים אמר אין עמדי שאף שבלתי ספק שבעת נסיעתי נשכח ממני הרבה אבל היא היה רק בגדר אשיב אין עמדי אבל אחר יישוב דעת ברוך ה’ הוחזר לי אבידתי. ויעידו עלי הסוחרים שאפילו בעת נסיעתי בלייפסיג לא מנעתי ליקח עמי גמרא ומקרא ומשנה ואפילו בשעת יריד כמעט שלמדתי בכל יום דף וחצי גמרא חוץ משניות וחיי ראשי שאין אני כותב זאת להתגאות ולהתפאר כי מה אני ומה חיי ואם רבי יוחנן בן זכאי אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת וכל שכן אם ילמוד מעט דמעט אשר כל אחד מחויב בזה, וכי יש התפארות שמניח תפילין בכל יום כך החיוב ללמוד בכל יום כדכתיב ובלכתך בדרך ואני כותב זה רק לידע ולהודיע שטועים מאוד הסוחרים כשהם על הדרך ובפרט בשעת יריד אומרים בדרך הלצה כיון שנעשה (מעס) פטור מן המצוות חלילה לא זהו דרך התורה כמאמר ר’ טרפון ואי אתה בן חורין להפטר ממנה וחיוב זה הוא בכל עת וזמן כדכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ואולי ממני ילמדו בני ויוצאי חלצי אם אפילו אחד מאלף ויהיה לי לזכות קצת” עכ”ל.

ז)        מה נורא דבריו לשמוע שזה היא היסוד להצליח בלימוד התורה אפ’ יש לאדם טרדות פרנסה- שאע”פ שצריך אדם לטרוח בעבור עסקיו מ”מ יכול לגדל עד מדרגה גבוהה עד מאוד אם דעתו בעת פרנסתו היא על חזרתו ללימודו וגם בשעה שהפנאי פותחת היא חוטפת אןתה לומדת אז. וזה היא עיקר גדול במי שלומד וגם עוסקת בפרנסתו- שיקבע עת ללמוד בכל יום בלי שום שינוי וסת. וכמו שכתב החיי אדם על עצמו שלמד בכל יום שהיה ביריד. ומי שעושה כך יצלי ג”כ בלימודו דבשעה שיה’ לו הפנאי ללמוד בישוב הדעת יה’ המוח והחשק  אז ללמוד בדעת צלולה

ח)      ובאמת כן היא במדרש אח”כ (דברים רבה ח:ו)  ”מהו מחורף עצל לא יחרוש אר”ש בן יוחאי זה שאינו למד תורה בנערותו ומבקש ללמוד בזקנותו ואינו יכול וזהו ושאל בקציר ואין,” ובאמת יפלא שהלא בנערותו יש לו כל הטרדות-העול הפרנסה אבל בזקנותו שאין לו מה לעשות למה לא יה’ יכול ללמוד אז? אלא כיון שלא היה מורגל בעת ילדותו בזה לא יה’ לו המאמץ לישב וללמוד בעת זקנותו. והכל לפי מה שאמרו כבר שמי שלומד ככל מה שאפשר בנערותו אז בזקנותו יה’ לו החשק והרצון להמשיך בלימודו

ט)      נראה שעיקר היא שילמוד ברציפות, בכל יום ואפ’ אם לא יה’ היכולת ללמוד כל היום עכשיו דלאחר זמן יחזור העת בעזה”י

About the Author